הפרוצדורה האזרחית נחשבה בעבר למקצוע פורמלי ומשעמם,נחלתם של משפטנים טכנוקרטיים וחסרי השראה ,שתפקידם ליישם את כלליה,מבלי להתחשב בתוצאות. כך,למשל, סברו רוב המשפטנים במחצית הראשונה של המאה הקודמת ,שכללי הפרוצדורה האזרחית אינם אלא "משפט נספח" לכללי המשפט המהותי,ואין להם קיום משלהם. גישה זו הביאה את המחוקק הישראלי,בכמה מקרים, לקבוע שמותר לסטות מכללי הפרוצדורה האזרחית, אם הדבר דרוש לעשיית הצדק ,משמע:בכלל,אין החלת הפרוצדורה האזרחית , מביאה לצדק. גישה זו כבר אינה מקובלת בימינו; כפי שנוהגים כיום לפרש את המשפט המהותי על דרך פרשנות תכליתית,כך הדבר גם לגבי הפרוצדורה האזרחית. נשתנתה הגישה הרואה בפרוצדורה האזרחית רק אגד של כללים טכניים וצמחה ההכרה שכלליה משקפים גם ערכים . לא זאת אף זאת: כללי המשפט בכלל עברו בעת האחרונה תהליך של קונסטיטוציונליזציה, שלא פסחו על הפרוצדורה האזרחית. מקובל היום על רוב המשפטנים,העוסקים בנושא , בעיקר בקונטיננט , אך גם בארץ,שבישום מרבית כלליה מונחים ערכים אוניברסאליים של שוויון ,חירות ומשפט הוגן שלאורם יש לפרש אותם. ניטשטשו הגבולות בין המשפט המהותי והמשפט הדיוני ועלה הצורך להתייחס לפרוצדורה האזרחית כאל מכלול של כללים , הטעונים לימוד באספקלריה של הגישה החדשה, לאמור : המדובר בתורת הפרוצדורה האזרחית. המהדורה הראשונה של הספר תורת הפרוצדורה האזרחית:מבוא ועקרנות יסוד, יצאה בשנת 1999 ,בנסיון ,כמעט ראשון ,ליישם את הגישה החדשה לכללי הפרוצדורה האזרחית.כתיבתו נועדה לשלוש תכליות : 1. לשמש ספר לימוד לתורת הפרוצדורה האזרחית ; 2 . לשמש כלי עזר למשפטנים: עורכי –דין,שופטים ואנשי אקדמיה; 3. לתת בידי הקורא המשכיל חומר למחשבה בדבר התפקיד שהפרוצדורה האזרחית יכולה למלא כמכשיר לרגולציה חברתית וכאמצעי לקידום הדמוקרטיה וזכויות האדם. כמעט עשר שנים חלפו מאז הוצאתה של המהדורה הראשונה של הספר , שזכה להצלחה ורבים מרעיונותיו יושמו בפסיקת בית המשפט העליון. המהדורה השניה ,המוגשת עתה לקורא,עודכנה והורחבה והיא כוללת עתה ספרות ופסיקה ,ישראלית וזרה,עם הפנייה נרחבת לפסיקה של בית המשפט לזכויות האדם בשטרסבורג. ________________________________________ פרקי הספר: מבוא,האבחנה בין משפט הפרוצדורה האזרחית והמשפט המהותי,זכות הגישה למערכת השיפוטית,השימוש לרעה בזכות הגישה למערכת השיפוטית, ההליך השיפוטי ויסודותיו : תורת הסכסוך, המערכת השיפוטית וארגונה: דיני סמכות,פרשנות סדרי הדין,ההיבטים התיאורטיים של סדרי הדין במובן הצר ודיני הראיות סדרי הדין בערכאה הראשונה ,תורת הצווים הזמניים,הליכי השגה על החלטות שיפוטיות . המחבר כיהן בעבר כמשנה לנשיא בית המשפט העליון ולימד שנים רבות פרוצדורה אזרחית באוניברסיטת תל-אביב , באוניברסיטה העברית בירושלים ובמכללה למנהל . הוא מכהן כיום כמנהל המכון להשתלמות שופטים ע"ש הנשיא זוסמן ז"ל וכנשיא I.O.J.T , שהוא הארגון הבינלאומי של בתי ספר לשופטים והמוסדות להכשרת שופטים.