עו"ד חגי כרמון

להקדמה מאת כב׳ השופט חנן מלצר לחצו כאן

להתדיינות אזרחית חוצת גבולות היבטים רבים והיא מעוררת שאלות רבות. בישראל זכו חלקן להסדר תחיקתי, לעיתים נרחב ומפורט. ניתן לציין בהקשר זה את דברי החקיקה הבאים: חוק עזרה משפטית למדינות זרות; תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט–1968; ותקנות לביצוע אמנת האג, 1970 (גביית ראיות), התשל"ז-1977. באשר להכרה ואכיפה של פסקי דין זרים בישראל, הרי שלגביהם קיימת חקיקה מיוחדת המסדירה נושא מורכב זה: חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח–1958. גם לנושא המצאת כתבי בית-דין מחוץ לתחום השיפוט קיים הסדר תחיקתי מפורט למדי במסגרת תקנות סדר הדין האזרחי.

לצד אלה, בולט בהעדרו הסדר תחיקתי לשאלות רבות אחרות המתעוררות ביחס להתדיינות חוצת גבולות. בראש ובראשונה בולט העדרו של הסדר כזה בתחום הסעדים הזמניים בהקשר של התדיינות חוצת גבולות, אולם חסר זה קיים גם בשורת נושאים אחרים, ובהם שאלות כמו האם ובאיזו מידה על בתי המשפט לדחות את מימוש סמכותם הסטטוטורית כאשר קורה לפחות אחד מאלה: הצדדים קבעו מראש סעיפי ברירת דין ומקום שיפוט, או כאשר עולה שאלה של "פורום בלתי נאות", או כאשר תלויים ועומדים הליכים זהים בבימ"ש זר. שאלה נוספת שנשארה ללא פתרון סטטוטורי ייחודי היא מתי, אם בכלל, בית משפט רשאי להוציא צו חוסם למנוע מצד להליך בישראל לפתוח או להמשיך בהליכים בחו"ל כנגד אותם צדדים להליך בישראל ובאותו עניין (Anti-Suit Injunction). זאת בנפרד מטענת סף בהליכים בישראל של "הליכים תלויים ועומדים במקום אחד" (Lis Alibi Pendens) שמטרתו למנוע הכבדה מיותרת על היריב וכן למנוע הטרדה של בית המשפט בהליך כפול.

העדרו של הסדר תחיקתי הוא, ככלל, מקור לקשיים. הציפייה כי בתי המשפט ימצאו את דרכם וייטיבו לנווט בין שלל השיקולים .

ספר זה מזהה ומנתח שורת נושאים ש"נופלים בין הכסאות" של ההסדרים התחיקתיים בתחום ההתדיינות חוצת הגבולות במשפט הישראלי,.

כללית, סעדים זמניים וקבועים, כל אחד בחלקו, הם צעדים המיועדים לאפשר אכיפה עתידית של פסק דין, כמו סעדים כנגד נכסים בישראל של צדדים זרים, או "הקפאת" נכסים זרים..

בנוסף לדיון נרחב בסעדים דן ספר זה גם בסוגיות נוספות בהקשר של התדיינות חוצת גבולות, ובהן: המצאה מחוץ לתחום, בברירת הדין בפרוצדורה, בתניית שיפוט או בוררות ובראיות. כן מוקדש חלק נפרד להליכי חדלות פירעון חוצי גבולות. לבסוף, חיבור זה דן גם בכיוון ההפוך: הגנה מפני התערבות בתי משפט זרים או סיוע להם. ספר זה בא כהמשך לספרו של המחבר "פסקי חוץ בישראל הכרה ואכיפה". אשר על כן, בחיבור הנוכחי נכללת רק התייחסות קצרה לחוק אכיפת פסקי חוץ, ולדיון מעמיק בנושא זה מפנה ספר זה לספר הנ"ל.

עם זאת, אין ספר זה חיבור אקדמי או תיאורטי. הוא סוקר את המצב המשפטי הקיים, תוך החלת עקרונות של משפט משווה. זו החלה הכרחית כאשר מדובר בהתדיינות חוצת גבולות, שמצידה האחר מצויה מדינה זרה עם מערכת שיפוט עצמאית וחוקים שאינם זהים לחקיקה הישראלית ולעקרונות תורת המשפט החלה במדינת ישראל. מטרת ספר זה היא, בין היתר, לאתר את התרחישים שבהם נוטה צורך זה להתעורר, ולנסח מדיניות רעיונית שבה יוכלו בתי המשפט להיעזר בבואם לדון בבקשות המרובות לסעדים חוצי גבולות.

עו"ד חגי כרמון הוא בוגר cum laude של הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. הוא סיים תואר MA בהצטיינות בלימודים משולבים של ממשל, מדינאות, משפט בינלאומי ודיפלומטיה שהוענק לו על ידי אוניברסיטת סיינט ג'ון בניו-יורק. במשך עשרות שנים עוסק עו"ד כרמון במשפט בינלאומי פרטי ובמשפט בינלאומי פומבי. בין היתר, הוא שימש למעלה מ-31 שנה כיועץ משפטי חיצוני של ממשלת ארה"ב למשפט ישראלי והופיע בשמה בבתי משפט ישראליים. הוא שימש גם כעורך הדין של הכוח הרב לאומי בסיני, וייצג בהצלחה את האיחוד האירופי וממשלת אסטוניה בהתדיינויותיהם בישראל, ויעץ לממשלת פולין.

נוסף על כך, מייצג עו"ד כרמון ממשרדיו בתל אביב וניו יורק חברות רב-לאומיות ומדינות זרות בשאלות הנוגעות למשפט בינלאומי בכלל, ולמשפט ישראלי בפרט. עיסוקים אלו חשפו אותו במשך עשרות שנים למורכבות ההליכים במשפט חוצה גבולות.

 

לתוכן העניינים המלא לחצו כאן