כריכה קשה, 472 עמודים

 

התחזקות ארגוני הפשיעה בעולם כולו, אל מעבר לארגונים הבודדים שהיו מוכרים, ואשר פעלו באופן מקומי בעיקר, חייבה מתן מענה חוקי לתופעה זו. הספר דן באחריותם הפלילית של ראשי ארגוני הפשע, לעבירות שבוצעו ע"י חברי הארגון, תוך בחינת מעמדם המשפטי, הן בהתאם לדין הקיים, והן במסגרת הצעת תיקוני חקיקה.

 

העומדים בראש ארגוני הפשע אינם נוכחים, לרוב, בזירת האירועים, ואינם נוטלים כל חלק פיסי בביצוע העבירות, על כן קיים קושי בסיווגם במסגרת דיני הביצוע העברייני. לסיווג זה חשיבות מרובה בהתמודדות המדינה עם אותם ארגונים והעומדים בראשם, לשם מיגור התופעה. ככל שנרחיק את ראשי ארגוני הפשע מהעושה הישיר, תפחת אחריותם למעשה העברייני, והעמדתם לדין בגין המעשים שנעשו ע"י חברי הארגון הופכת לקשה ומסובכת. גם ענישתם של ראשי הארגון, במקרה זה, תהא קלה בהרבה מזו שתוטל על מבצעי העבירה הישירים, שהם למעשה עושי דבריהם ופחותים מהם בהיררכיה הארגונית. ראש ארגון הפשע כונה בספר "רב-עבריינים", וזאת בהתאם למונח שהוטבע באמצע שנות התשעים של המאה הקודמת, בפסיקת בית המשפט העליון, בפרשות עוזי משולם ושוק הקצבים (פלונים). הספר מציע דוקטרינה חדשה, שכונתה בשם "דוקטרינת רב-העבריינים", לפיה ניתן להטיל אחריות פלילית ישירה על ראשי ארגוני הפשע, בגין העבירות שבוצעו ע"י פקודיהם, גם ללא הסדר חקיקתי חדש, ותוך הסתמכות על דיני השותפות בחוק העונשין הישראלי.